פטרגיום

פטריגיום אינו מסוכן, אבל נוכחותו, שמכסה באופן חלקי והדרגתי את הקרנית, עלולה לחסום את שדה הראייה ובמצב מתקדם לגרום להפרעות בראייה בשל עיוות הקרנית. בנוסף, פטריגיום, כמו גוף זר בעין, עשוי להוביל לתסמינים כגון: גירוי, צריבה, דמעת או יובש ואדמומיות בעיניים.

אם נגע הפטריגיום קטן ואינו מפריע, מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים פעם בשנה.

במקרים בהם, הנגע מפריע פיזית או שמציק מבחינה אסתטית, ניתן להסירו בניתוח זעיר פולשני.

ניתוח להסרת פטריגיום הוא פשוט באופן יחסי, מתבצע לרוב בהרדמה מקומית ונמשך כ־40 דקות. בהליך, כורתים את נגע הפטריגיום, ומשתילים בחלק שנפער רקמת לחמית, שהיא המעטפת שמגינה על לובן העין. שתל הלחמית נלקח מתחת לעפעף העליון, ומוצמד לעין בעזרת תפרים נמסים או דבק ביולוגי. בתום הניתוח, מניחים עדשת מגע על העין, המוסרת לאחר כשבוע.

• קיים קשר בין הופעת פטריגיום לבין חשיפה לשמש ועישון. כדי למנוע צמיחה של פטריגיום, מומלץ לאנשים שעובדים או מבלים שעות ארוכות בחוץ להרכיב משקפי שמש.
• ניתוח להסרת פטריגיום מקטין באופן משמעותי את הסיכון לחזרת הנגע. אם הנגע חוזר בכל זאת, מבצעים ניתוח דומה, בשילוב חומר בשם מיטומיצין C, שנועד להפחית את הסיכון לחזרת הנגע.