ניוון רשתית – AMD

הסיבה השכיחה ביותר לאיבוד ראייה בגיל מבוגר בעולם המערבי

חולים רבים מעל גיל 60 מתעלמים מתסמיני ניוון רשתית, במיוחד אם מדובר רק בירידה בראייה, היות שהם סבורים שזהו תהליך הזדקנות רגיל של העין.
ניוון רשתית או ניוון מקולרי תלוי גיל (נמ"ג – AMD) היא מחלה הקשורה לתפקוד המקולה, שהיא האזור במרכז הרשתית, האחראי לראייה המרכזית. זהו האזור שמאפשר לנו לבצע פעילויות כמו קריאה, נהיגה וזיהוי פנים.
אף שהמחלה אינה גורמת כמעט אף פעם לעיוורון מוחלט, היא מגבילה את תפקוד החולה, ולכן חשוב מאוד לזהותה בשלב מוקדם.

נהוג לחלק את המחלה לשתי צורות עיקריות:

• הצורה "היבשה" (Dry AMD), עבורה אין כיום טיפול יעיל זמין, אם כי מספר זריקות תוך-עיניות נמצאות בשלבי אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי – FDA. התקדמות המחלה בצורה היבשה לרוב איטית וברוב שלבי המחלה חדות הראייה נשמרת לאורך זמן.
• הצורה "הרטובה" (Wet AMD), מופיעה ב-15% מחולי נמ"ג וגורמת לפגיעה מהירה בראייה. נוזלים ברשתית, הנובעים מהמחלה, יכולים לאורך זמן לפגוע ברשתית בצורה בלתי הפיכה.
  לרוב הצורה הרטובה מתפתחת מהצורה היבשה.

מחלת הנמ״ג מתאפיינת במשקעים מתחת לרשתית, בפגיעה בתאי הרשתית שקולטים את קרני האור (פוטורצפטורים), ובהיווצרות כלי דם חולים שגורמים לזליגת נוזלים ולעיתים לדימום שעלול להרוס את הרשתית.

מהם התסמינים לניוון רשתית?

• ירידה בראייה – לרוב אין לניוון הרשתית תסמינים נוספים פרט לירידה בראייה, אך במקרים מסוימים ניוון רשתית עלול לחולל שינוי דרמטי באיכות הראייה ופוגע קשות בתפקוד הכללי של החולה.
• ראיית תמונה מעוותת.
• ראיית תמונה בגודל שונה בכל עין.

המלצה גורפת: מגיל 40 מומלץ לגשת לבדיקת רופא עיניים אחת לשנה. במהלך בדיקות אצל רופא עיניים ניתן להתרשם מנמ"ג בשלבים התחלתיים.

מהם גורמי הסיכון לניוון רשתית?

אחד מתוך 10,000 איש מאובחנים מדי שנה בנמ"ג. הגורמים הם:
• גיל מעל 60 – גורם הסיכון העיקרי.
• מין – נשים נוטות לחלות במחלה יותר מגברים.
• עישון
• גנטיקה
• מחלות לב, לחץ דם גבוה והשמנה.
• תזונה לקויה
• הופעת המחלה בגרסתה "הרטובה" בעין אחת היא תמרור אזהרה להופעת המחלה בעין השנייה.

כיצד מאבחנים ניוון רשתית?

ברשת המרכזים הרפואיים ד"ר לוינגר עיניים כל המטופלים נבדקים באופן מקיף ויסודי.
אבחון ניוון רשתית מבוסס על בדיקת קרקעית העין ועל צילום אולטרסאונד OCT. לרופאי העיניים ולאופטומטריסטים תפקיד חשוב באבחון מוקדם של ניוון רשתית. כיום ידועים כמה טיפולים שיכולים לעכב את התפתחות המחלה ואף להביא לשיפור במצב החולה.

דרכי טיפול בניוון רשתית

במקרים הקלים וכשמדובר בצורה "היבשה" של המחלה, נהוג לטפל באמצעות ויטמינים מיוחדים המקטינים את הסיכון להידרדרות המחלה לצורתה ה"רטובה".
במחלה מהסוג ה"רטוב" מטפלים באמצעות הזרקת תרופות לחלל הזגוגית, אשר פועלות נגד גורמי הצמיחה של כלי דם מחוללי ניוון רשתית ונגד הופעת בצקת ברשתית.
לרוב מתחילים בזריקות אחת לחודש, ולאחר שיפור במצב הרשתית מנסים לרווח את הזריקות ככל הניתן.
בזכות הזריקות, רוב המטופלים מצליחים לשמר את הראייה לפחות בעין אחת לאורך שנים וכך להמשיך לתפקד.

כיצד מתבצעת הזרקה תוך-עינית לטיפול בניוון רשתית?

ההזרקה מתבצעת בישיבה או בשכיבה על כיסא טיפול ייעודי. הרופא יזליף לכל עין טיפות הרדמה וטיפות יוד. בשלב זה יש לעצום עיניים ולהמתין מספר דקות.
לאחר מכן, הרופא יבקש ממך לפקוח עיניים ולהביט בנקודה מסוימת מבלי להזיז את העיניים או את הראש, ויזריק את התרופה. לאחר ההזרקה העין תישאר רדומה במשך כשעה.

מהן צריך לעשות לפני טיפול הזרקה תוך- עינית לניוון רשתית?

• יש להביא התחייבות כספית לביצוע ההליך.
• יש להגיע לטיפול עם עיניים נקיות מאיפור.
• יש להגיע בליווי מלווה בוגר.
• אין צורך בצום.
• יש להקפיד לדווח לאחות ולרופא לפני הזריקה על רגישות לתרופות, שימוש בתרופות לדילול דם, דלקות או הפרשות עיניים.

מה צריך לעשות לאחר ההזרקה?

• יש לשמור על עין נקיה ולהימנע מסביבה מאובקת או מלוכלכת.
• אין לשפשף את העין.
• אין להרטיב את העין במשך מספר ימים על פי הנחיית הרופא. יש להימנע משחייה או טבילה.