ניתוח גלאוקומה – הסיבוכים הנפוצים ואיך אפשר להיערך להם

הסיבוכים הנפוצים לאחר ניתוח גלאוקומה

ניתוח גלאוקומה נחשב להליך כירורגי בטוח ויעיל, אך כמו בכל פרוצדורה רפואית, קיימת אפשרות להופעת סיבוכים. חלק מהסיבוכים הם זמניים וניתנים לניהול בקלות יחסית, בעוד שאחרים עשויים לדרוש מעקב רפואי צמוד או טיפול נוסף. לפניכם פירוט של הסיבוכים הנפוצים שעלולים להתרחש לאחר ניתוח גלאוקומה:

זיהום תוך-עיני (אנדופתלמיטיס)

זיהום תוך-עיני הוא סיבוך נדיר שעלול להופיע לאחר הניתוח. הסיכון להופעת זיהום קטן מאוד, במיוחד בזכות השימוש באנטיביוטיקה תוך-ניתוחית ולאחר הניתוח. סימנים לזיהום כוללים כאבים בעין, אודם חזק, ירידה משמעותית בראייה והפרשה מוגברת מהעין. טיפול מהיר באמצעות אנטיביוטיקה, ולעיתים גם ניקוז כירורגי, מסייע למנוע נזק קבוע לעין.

היפמה (דימום בלשכה הקדמית)

דימום בלשכה הקדמית, המכונה היפמה, הוא סיבוך שיכול להופיע לאחר ניתוח גלאוקומה, במיוחד בניתוחים שמטרתם ליצור נתיב חדש לניקוז הנוזלים בעין. במצב זה, דם מצטבר באזור הקדמי של העין, דבר שיכול לגרום לטשטוש זמני בראייה. בדרך כלל, הדימום נספג מעצמו תוך מספר ימים ללא התערבות נוספת. עם זאת, אם הדימום משמעותי או אינו נספג כצפוי, ייתכן צורך בטיפול רפואי כדי למנוע סיבוכים נוספים ולשמור על הלחץ התקין בעין.

היפוטוניה (לחץ תוך-עיני נמוך מדי)

המטרה המרכזית של ניתוח גלאוקומה היא הפחתת הלחץ התוך-עיני, אך לעיתים הלחץ יורד לרמה נמוכה מדי, מצב זה נקרא היפוטוניה. אירוע זה עלול להוביל לבעיות כגון עיוותים ברשתית (מקולופתיה) או שטפי דם תוך-עיניים. כדי לטפל בהיפוטוניה, ניתן לשנות את מינון התרופות הניתנות לאחר הניתוח או לבצע תיקון כירורגי.

צלקות באזור הניתוח

תהליך הריפוי הטבעי של הגוף כולל יצירת רקמת צלקת, שעלולה לחסום את נתיב הניקוז שנוצר בניתוח ולפגוע ביעילותו. כדי למנוע זאת, משתמשים בתרופות כמו מיטומיצין-C במהלך הניתוח ולאחריו. במקרים שבהם נוצרת חסימה משמעותית, ייתכן צורך בניתוח נוסף לשיקום נתיב הניקוז.

טשטוש ראייה זמני

טשטוש ראייה הוא תסמין נפוץ בתקופה שלאחר ניתוח גלאוקומה, ונגרם כתוצאה מהשינויים בלחץ התוך-עיני ומהתגובה הטבעית של העין לניתוח. תופעה זו נחשבת זמנית וברוב המקרים הראייה משתפרת באופן הדרגתי ככל שתהליך ההחלמה מתקדם והלחץ בעין מתייצב. חשוב לעקוב אחר ההנחיות הרפואיות ולבצע בדיקות מעקב כדי לוודא שתהליך השיקום מתקדם כראוי.

גלאוקומה משנית

במקרים נדירים, עשויים להופיע שינויים מבניים בעין בעקבות הניתוח, הגורמים להתפתחות גלאוקומה משנית. מצב זה מתרחש כאשר מתפתחת חסימה בניקוז הנוזלים בעין, מה שמוביל לעלייה בלחץ התוך-עיני.

גלאוקומה משנית מחייבת אבחון וטיפול מיידי, הכולל בדרך כלל התאמה של טיפול תרופתי, ולעיתים אף צורך בהתערבות כירורגית נוספת, כדי למנוע פגיעה נוספת בעצב הראייה.

דלקת תוך-עינית (אובאיטיס)

אובאיטיס היא דלקת תוך-עינית שעלולה להופיע כתוצאה מתגובה חיסונית לניתוח או מזיהום. התסמינים שלה כוללים אודם, כאבים, טשטוש ראייה ורגישות לאור, ולעיתים היא עשויה להשפיע זמנית על איכות הראייה.

הטיפול מתמקד בשימוש בטיפות סטרואידים ונוגדי דלקת להקלה על התסמינים ומניעת נזק נוסף לרקמות העין. במקרים חמורים, ייתכן צורך בהזרקות סטרואידים או תרופות מערכתיות, לצד מעקב רפואי צמוד להבטחת החלמה מלאה

אובדן ראייה נדיר

אובדן ראייה קבוע נחשב לסיבוך נדיר ביותר (פחות מ1% מהחולים על פי מחקר שהתבצע על ידי האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים), ברוב המקרים, מדובר בשינויים זמניים בחדות הראייה שאינם מצריכים טיפול נוסף.

כדי לצמצם את הסיכון לסיבוכים, חשוב להקפיד על מעקב צמוד לאחר הניתוח, לעקוב אחר הנחיות המנתח לגבי שימוש בטיפות עיניים, ולהימנע ממגע של העין עם גורמים מזהמים. במקרים של הופעת תסמינים לא צפויים, מומלץ לפנות מיד לרופא עיניים לבדיקה והערכה.

הבנת הסיכונים האפשריים והכרת דרכי המניעה והטיפול בהם מסייעים למטופלים לעבור את תהליך ההחלמה בצורה חלקה ולהשיג את המטרה המרכזית של הניתוח – שימור הראייה ומניעת הידרדרות נוספת במחלת הגלאוקומה.

השפעת סיבוכים על תוצאות ניתוח גלאוקומה

אחד הסיבוכים המשמעותיים ביותר הוא היפוטוניה חמורה – מצב שבו הלחץ התוך-עיני יורד לרמה נמוכה מדי. מצב זה עלול לגרום לפגיעה במבנה העין ולבעיות כמו מקולופתיה, שבה נפגע מרכז הראייה, וכתוצאה מכך עלולה להתרחש ירידה ניכרת באיכות הראייה. ללא טיפול מתאים ומהיר, ההשפעה על הראייה עלולה להיות בלתי הפיכה.

זיהומים תוך-עיניים מהווים סיכון נוסף. זיהום שלא מאובחן ומטופל בזמן עלול להתפשט ולפגוע בעצב הראייה, ולהחמיר את הנזק שכבר נגרם מהגלאוקומה עצמה. זיהום חמור, כמו אנדופתלמיטיס, עלול לאיים על שלמות העין כולה אם אינו מטופל מיידית.

סיבוכים כמו צלקות באזור הניתוח עשויים לפגוע בתפקוד נתיב הניקוז שנוצר במהלך הניתוח. חסימה של נתיב זה מובילה לעלייה מחודשת בלחץ התוך-עיני, מה שמחייב לעיתים ביצוע של ניתוח חוזר או טיפולים משלימים כדי להשיג את מטרת הניתוח.

השפעות ארוכות טווח על הראייה, כמו טשטוש ראייה או רגישות מתמשכת לאור, יכולות להשפיע על איכות החיים של המטופל גם לאחר שהלחץ התוך-עיני מתייצב. תופעות אלו דורשות סבלנות ותיאום ציפיות עם הרופא המנתח במהלך תהליך ההחלמה.

עם זאת, חשוב לציין כי בזכות ההתקדמות בטכניקות הניתוחיות ובשימוש בתרופות נוגדות דלקת וצלקות, הסיכוי להתרחשות סיבוכי ניתוח משמעותיים נמוך יחסית.
מעקב רפואי צמוד לאחר הניתוח, יחד עם הקפדה על הנחיות הרופא, תורמים למניעת סיבוכים בניתוח גלאוקומה ולשמירה על תוצאות ניתוח מיטביות.

בסופו של דבר, הבנת הסיכונים האפשריים והשלכותיהם, לצד שיתוף פעולה הדוק עם הצוות הרפואי, מאפשרים למטופלים לעבור את תהליך ההחלמה בצורה בטוחה ולהפיק את המקסימום מהניתוח לשימור הראייה ומניעת הידרדרות במחלת הגלאוקומה.

לסיכום

ניתוח גלאוקומה הוא טיפול יעיל לשימור הראייה ולמניעת החמרה במחלה, במיוחד במקרים שבהם טיפולים שמרניים אינם מספיקים. למרות שסיכונים יכולים להופיע, מעקב רפואי צמוד וטיפול בסיבוכים לאחר ניתוח גלאוקומה מפחיתים את הסיכון ומשפרים את הצלחת הניתוח. שיתוף פעולה מצד המטופל, כולל הקפדה על הוראות הרופא, הוא חיוני להחלמה מוצלחת ולשמירה על בריאות העין.

במרכז הרפואי ד"ר לוינגר עיניים, הצוות המומחה שלנו זמין ללוות אתכם לאורך כל הדרך. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ אישי ולקבלת טיפול מקצועי.